מורשת עצמון

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל." יגאל אלון ז״ל

ואלה תולדות .....שגב <> עצמון - שגב

במקום בו נמצא הישוב עצמון שכן לפני כן הישוב שגב.

ההסבר לשם שגב הינו: "לציון שגב הנוף ושגב המשימה של החייאת הגליל".

נוסד לראשונה כהיאחזות נחל שגב בשנת 1953 במבצע יהוד הגליל.
ביוני 1956 עלו למקום קבוצה של חיילים משוחררים, אליהם הצטרפו בהמשך עולים מצפון אפריקה שהועסקו במחצבה ובעבודות בניה. הישוב מנה כ-30 משפחות .

במחצית הראשונה של 1960 נסגרה המחצבה והוחלט להפוך את שגב לכפר עבודה בחסות הקרן הקיימת. התושבים קיבלו אחריות על השטחים החקלאיים שכללו מטעי זיתים, שקדים, פלחה ובנטיעות יער שגב .    

בראשית 1972 נותרו ביישוב כ-20 משפחות.

בבתים הריקים הוקמו ישיבה ובית ספר חרדי לבנות על ידי התנועה להפצת התורה למגינת ליבם של חלק מתושבי המקום.

ביוני 1975 הגיע הסכסוך במקום לנקודת רתיחה. ותיקי המקום נחלקו לשתי קבוצות: 7 משפחות בקשו לעזוב, בעוד 11 המשפחות האחרות ביקשו לגרש את הדתיים מהמקום.

המושב התפרק ונותרו בו 11 משפחות.

בספטמבר 1976 תואר המושב כנטוש.

ב-11 בדצמבר 1980 נהרסו 6 בתים בשגב, בהם גם בתים שהיו מאוכלסים, כדי לאפשר את הקמת היישוב עצמון במקום.

במקום נותרו 5 בתים, בהם מתגוררים עד היום משפחות ממקימי שגב ובית כנסת שפעיל עד היום.

גרעין עצמון היה חלק מגרעין עובדי רפא"ל, שבקשו החל משנת 1975 להקים יישוב קהילתי בגליל, תוך שהם ממשיכים לעבוד במקומות העבודה הקודמים שלהם. המוסדות המיישבים דחו את בקשתם בטענה שאינם מעוניינים להקים לחברי הגרעין "סביון " בגליל, שכן באותה תקופה הוקמו רק יישובים שפרנסתם במקום ההתיישבות. אנשי הגרעין דחו את ההצעה להיות כפר תעשייתי שאנשיו עובדים במפעלים שיוקמו ביישוב, מכיוון שהם היו כבר אנשים מבוססים שעבדו בתחומי התמחותם. במהלך שנת 1976 הועלתה פשרה לפיה אנשי המקום ימשיכו לעבוד במקומות עבודתם, אולם הם יקימו יחד מפעל תעשייתי אחד במקום, שאם יתפתח יעברו חלק מהתושבים לעבוד בו.
בראשית 1977, כשבגרעין היו 170 משפחות, הודיעו לאנשי הגרעין שהם מועמדים להתיישב באותה שנה. העלייה על הקרקע התעכבה ובינתיים גרעין רפא"ל התפלג לשני גרעינים: גרעין יובלים שביקש להקים יישוב קהילתי וגרעין עצמון שביקש להקים מושב והצטרף לתנועת המושבים בפברואר 1977.

מקור שם היישוב הוא הר עצמון הסמוך ליודפת.

בנובמבר 1978 עלו באופן זמני 29 משפחות ראשונות למחנה יבור שהכיל קרוונים למגורים ,מועדון ומבנה טרומי למשרדים.

ב-12 בפברואר 1979 התקיים ביישוב הזמני טקס אבן פינה ליישוב הקבע, בנוכחות אריאל שרון,  אולם הקמת היישוב התעכבה בגלל מגבלות תקציב.
ביוני 1980 הפגינו חברי הגרעין בדרישה לתקצב את הקמת היישוב שלהם.
בפברואר 1981 הוחל בעבודות הכשרת השטח להקמת ישוב הקבע.

שלב א' כלל בניית 36 בתים ומבני ציבור שכללו מועדון, אמפיתיאטרון, מזכירות, מרפאה, גני ילדים ומכולת, מתוך תפיסה של הקמת ישוב קהילתי שמנהל את חייו עצמאית וזקוק לשירותים קהילתיים בסיסיים.
ב-1983 עלה הגרעין לישוב הקבע באתר בו שכן הישוב שגב.